אתה עומד מול המסך ומסתכל על המצעד
והקרין מזיל דמעה ומתנדנד מצד לצד
הוא מדבר או מגמגם על המתים והחיים
אתה שנתיים באולפן ולא למדת אף מילה
אבל אתה בכל זאת מבין
את רוח הדברים
בירידה מהמטוס, אתה נופל על הרצפה
וכל העדר מסביבך עם ההמנון והמפה
עם הכומתה והקסדה והכיפה והקופה
והם שרים כל כך מוזר והאקורדים לא ברורים
אבל אתה בכל זאת מבין
את רוח הדברים
אתה בונה את המשרד והעתיד מזמן כבר כאן
כולם חיים את ההווה וזה תמיד קצת מיושן
הנקודות והפסיקים באים לפני המשפטים
והקבצים עולים הפוך ושום דבר לא מעודכן
אבל אתה זה שמבין
את רוח הדברים
אתה רואה בעננים את השחור והלבן
ומחשב את המילים ומתכנן את המזגן
ואתה בז לאנשים שמשתכרים מהתירוש
ומהלחם הקדוש והם עושים כן עם הראש
וזוחלים אל המיטות ונרדמים בלי למצמץ
ולא זוכרים על מה חלמו כי בשביל מה להתאמץ
אלה תמיד אותם אלים שמדברים ומדברים
ואי אפשר לשמוע כלום ממה שהם רוצים
אם כי אתה תמיד קצת מבין
את רוח הדברים
ויום אחד בלי להרגיש, אתה תשכח להסתתר
ויירדמו השעונים ותתעורר בזמן אחר
והנחש יהפוך לקוף והג'ירפה לזאב
ויתחלפו האנשים באנשים שאתה אוהב
ותצטרך להסתפר ולסדר את הגבות
להיות גיבור באיזו שטות, להיפצע בין הגדרות
להיגרר אל השיחים להיכנס אל הספרים
אבל יותר לא להבין, לא להבין ולא לראות
איך שהפכת להיות
רוח הדברים